<h1>או"ז הלכ' בכורות סימן תצ"א</h1>
<h2>דף נח.</h2>
והא דקיי"ל דכהנים ולוים חייבין בבכור בהמה טהורה, הלוים חייבים ליתן בכורות שלהם לכהנים, אבל הכהן אינו חייב ליתן לכהן אחר אלא שחייב לנהוג בו תורת בכור ושוחטו משראוי להרצא' וזורק את הדם ומקטיר האימורים ומאכיל בשרו לכהנים כדתנן [זבחים נ"ו ע"ב] הבכור נאכל לכהנים. ואינו רשאי להשהותו חי שלש רגלים כההיא דפ"ק דר"ה [ו' ע"ב] דת"ר בכור שעבר ג' רגלים עובר בבל תאחר ולר' מאיר אפי' רגל אחד. ואסור בגיזה ועבודה וכל ענייני בכור נוהג בו ולא ענייני חולין. ואינו נותנו לכהן אחר ומעכבו לעצמו שהרי בשל אחרים הוא זוכה בשל עצמו לא כש"כ כדאי' בפ' המקדיש שדהו [כ"ט ע"א] כשדה החרם לכהן תהי' אחוזתו מה ת"ל מנין לכהן שהקדיש שדה חרמו שלא יאמר הואיל ויוצא לכהנים והרי הוא תחת ידי תהא שלי ודין הוא בשל אחרים אני זוכה בשל עצמי לא כש"כ ת"ל כשדה החרם לכהן תהי' אחוזתו וכו', הא למדת אי לא דכתב רחמנא לכהן תהי' אחוזתו ה"א שתהא תחת ידו. ה"נ אי' בתחלת ספרי בפרשת ואם אין לאיש גואל גבי גזל הגר הרי שהגזל כהן זכה בו והדין נותן אם זכה בשל אחרים בשל עצמו לא יזכה. וה"נ לקמן בפ' יש בכור [מ"ז ע"ב] אתמר כהן שמת והניח בן חלל רב חסדא אמר הבן חייב לפדות א"ע רבה בר רב הונא אמר אין הבן חייב לפדות א"ע פי' לאחר שלשים יום שנולד מצוה בפדיה דכתיב ופדויו מבן חודש תפדה זכה אביו בפדיונו דאי נמי פריק לי' האב הוה מפריש לי' ושקיל לי' לנפשי' דהא כהן הוא ולא יהיב לי' לכהן אחר ה"נ נוהג בו דין בכורה כדפרי' שקיל לי' לנפשי' ולא יהיב לי' לכהן אחר. וה"נ ס"פ האיש מקדש [נ"ח ע"א] דאמר עולא טובת הנאה של תרומות ומעשרות ומתנות שבידו לתתם לכל מי שירצה אינה ממון ואם קידש את האשה באותה טובת הנאה שגם היא תתן לכל מי שתרצה אינה מקודשת איתיבי' ר' אבא לעולא המקדש בתרומות ומעשרות ומתנות ה"ז מקודשת אפי' בישראל א"ל הכא בישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו כהן וקסבר מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין פי' הואיל ועומדות לתרום ונגמרה מלאכתו לכך וזכה הכהן בחייו בתרומה שבו שלא הוטל עליו אלא להפרישה ולקיימה לעצמו ואף יורש זה יפרישנה וימכרנה לכהן וכך היא תמכרנה ולהכי מקודשת. הא למדת דתרומה ומעשר ומתנות דהיינו הזרוע והלחיים והקיבה מפרישן ומקיימן וכן גבי גזל הגר וגבי שדה אי לאו קרא בכלהו מפריש ומקיים לעצמו דאין כהן חייב ליתן מתנות לכהן אחר. ה"נ בכור בהמה טהורה שהכהנים חייבים לא שהם חייבים ליתן לכהן אחר אלא מקיימו לעצמו וחייב לנהוג בו כל דין הבכור כדפרי'. כך נראה בעיני אני המחבר.
